טיפולי דיקור סיני מבוצעים בהרחבה במדינות אסיה ומדינות מערביות לטיפול במגוון בעיות נפשיות. הערכת היעילות הקלינית של דיקור סיני לבעיות נפשיות ושיפור מצב רוח מדוכא ובעיות נפשיות אחרות, מציבה אתגרים מתודולוגיים רבים בשל הבדלים כגון:
- חומרת תחלואה נלווית של תסמינים נפשיים, רגשיים ופיזיים באוכלוסיות המחקר.
- שימוש מקביל בטיפולים קונבנציונליים.
- הבדלים מושגיים בין הרפואה הסינית לבין אבחנות ביו-רפואיות.
- שימוש בטיפולי דיקור ייחודיים המשקפים אל האיזון האנרגטי של המטופל.
אז בואו נבחן רגע את הראיות המדעיות של דיקור סיני לבעיות נפשיות כטיפול במצב רוח מדוכא, הפרעות חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, והתמכרות לאלכוהול.
טיפולי דיקור חשמלי יעילים לעומת טיפולי דיקור קונבנציונליים
מחקרים מבוקרי-שמיעה מציעים שטיפולי דיקור סיני לבעיות נפשיות שמתבצעים עם מחטים רגילות, פחות יעילים בהשוואה לטיפולי דיקור אלקטרוניים שנשלטים על מחשב ומניבים השפעות מועילות עקביות על מצב רוח מדוכא.
ממצאי מחקר מבוקר כפול סמיות לבדיקת התמיכה של דיקור ידני מסורתי, כלומר שימוש במחטים בהיעדר זרם חשמלי, מצא שזהו טיפול יעיל לשיפור מצב רוח מדוכא חמור. בסוף המחקר שנערך במשך חודשיים, 68% מתוך 33 המטופלות שטופלו בדיקור חשמלי לשיפור מצב רוח מדוכא, השיגו הפוגה מלאה בתסמינים.
גם נשים שסבלו מדיכאון וקיבלו טיפולי דיקור חשמלי חוו שיפור בתסמינים
במחקר גדול שנערך במשך חודש וחצי וכלל 241 נבדקים שנבחרו באקראי לקבלת טיפול אלקטרוליטי פלסבו, בהשוואה לטיפולי אלקטר-אקופונטורה, בנוסף לתרופות נוגדות דיכאון אנטיטריפטילין, חוו שיפורים משמעותיים במצב הרוח.
טיפולי דיקור סיני לבעיות נפשיות נמצאו עדיפים בהרבה לשיפור התסמינים בקרב משתתפים שלא דיווחו על הפרעות חרדה. משתתפים שטופלו בטיפולים חשמליים הפחיתו באופן משמעותי את צריכת התרופות שלהם לאחר חודש וחצי של טיפול, מה שמרמז כי מנגנון הפעולה של טיפולי הדיקור החשמליים כרוך בגירוי של שחרור נוראפינפרין.
ממצאים חד משמעיים ממתינים למחקרים משופרים
סקירה נרטיבית של מחקרים מבוקרים, ממצאי מחקרים ודיווחי מקרה שפורסמו על דיקור סיני לבעיות נפשיות כטיפול בחרדה ובמצב רוח מדוכא, תמכו במחקרים מבוקרי דמה שהניבו שיפורים עקביים בחרדה הן בטיפולי דיקור רגילים והן בטיפולי אלקטרואקונקטטורה.
ממצאי מחקר על דיקור לשיפור תסמיני מצבי רוח, חרדות ודיכאון אינם צריכים להיחשב כחד משמעיים בשל פגמים מתודולוגיים, כולל היעדר התמקדות בתסמינים סטנדרטיים במרבית המחקרים, מעקב מוגבל, והבדלים משמעותיים בין הפרוטוקולים ששימשו למחקרים שונים.
